אשכנז, אשכנזים

nasiאנדה או הניה – אותו חלק בתורה שביול פה שאינו הלכה, הכולל
סיפורים ודברי הימים, מאמרי חכמה ומוסר; ההלכה, בניגוד לאגדה,
יווסקת בקנייות הדינים והמצוות ‘הגדה’ היא נם ‘הגדה של פסח’
הנקראת בסוד ליל הפסח.

אדם צובה – כינויה של היויר חכיבּ שבסוריה בפי היהודים. מקור
השם במקרא )שמואל ב י, ו ויווד(ַ הקהילה היהודית בארם צובה
נודיוה בחכמיה ובסורוריה.לאחרקום מדינת ישראל חרבה הקהילה.
יוצאיה נפוצו ביורים רבות ביוולם, והם מנסים לשמר את מסורת
הקהילה בארצותיהם.

אשכנז, אשכנזים – ‘אשכנזי’ הוא שם תואר שיוחד לנרמניה
בספרות ישראל מן המאות האחתייושרה והשתיםייושדה. לאחר
מכן הורחב השימוש ס לכל התפוצה היהודית בצפון איחפה
ובמזרחה. יוצאי אזור זה קחיים יאשכנויםי. הם נבדלים מיהודי
יספרו, ספרדים, ומיודות יהוז־יות אחרות כנון איטלקים, תימנים

ויווד, בהגיית חיובו-ית, בסיומו המקרא, בנוסח התפילה ובפרסים
מסוימים בפסיקת ההלסז.

אתנחתא – רוב פסוקי המקרא נחלקים לשניים ביוזרת הסיום
׳’אתנחתא’. הטיומים ‘אתנחתא’ ו’סוף פסוקי’ נקראים ‘קיסרים’,
והם הטיומים ביולי כחז ההפסק החזק ביותר. שלושה מספרי
המקרא שסימנם אמית )ראשי תיבות של איוב, משלי, תהלים(,
מוסיומים במיורכת אחרת של טיומיםבספרי אמית יש סיום שסח
ההפסק שלו נחל מזה של האתנחתא, ושמו ‘יוולה ויורד’.

בן אשד, אהרן בן משה – בן המאה הןושירית; חכם המסורה הידויו
ביותר, בן לשושלת מסרנים ידויוה בת שישה חרות חי ופיול
בטבריה ובה יצר את ‘כתר ארם צובה”. לאחר שהסופר שלמה בן
בויאיוא כתב )למינון( את נוף החניך באותיותיו, ניקד בן אשר את
הכתר, הוסיף את יטיומי המקרא, את יהניויות ואת ‘היורות
המסורה, והניה אותו היטב יול פי המסורה. כמו כן כתב ימצחפים

Comments Off on אשכנז, אשכנזים

צל שלושה דברים

katzavמהדורת התנ”ד של הרב מרדכי ברויאר, המיוסדת צל כתר ארם
צובה. יצאה לאור מחדש. שכלול אחר שכלול יוברה מהדורה זו נוד
שהופיﬠה בשלישית בדמותה החדשה – “כתר ירושלים”.

צל שלושה דברים נוומד “כתר ירושלים”. פרי יוזמתו של נחום
בךצביָ כנל הנוסח, ﬠו’ הﬠימוד וכול הﬠיצוב. באשר לנוסח
ולﬠימחי. במיוחד בספרי אמ”ת ובשירות. כתבו בפירוט הרב
ברויאר בכרך התנ”ךָ וכומיתי ד”ר יוסף ,וופר בקובץ זה. וול
הננימוד ווול הﬠיצוב המפואר כתב נחום בן צבי. לﬠיל. בתארו
את מﬠשה הספר.

צר לי שלא הסתייﬠ הדבר וצבי נרקיס לא תרם את חלקו לקובץ
המאמרים הנוכחי. אומר אפוא כמה מלים וול האות שבכתר. אות
“כתר ירושלים”. ספר תנ”ך זה הוא השלישי במניין ספרי התנ”ו

שיצאו לאור בארץ באות חדשה – תנ”ך “קורר )ירושלים
תשי”ט-תשכ׳׳ב(. תנ”ך “חורב” )ירושלים תשנ”ו-]תשנ”ח[( ו׳’כתר
ירושלים”. אליהו קורן )קורנגולד( ז”ל ﬠיצב את אות “קורן” לתנ”ך
הנושא את שמו. בסגנון האות המרובﬠת הספרדית של ימי הביניים.
אות “נרקיס-חורב” של תנ”ך “חורב” ﬠוצבה בידי צבי נרקיס. ייבדל
לחיים ארוכים, וול פי האות המרובﬠת של כתבי היד האשכנזיים.
אף אות “כתר ירושלים” היא מﬠשה ידיו של צבי נרקיס.

לראשונה בתולדות הדפוס הנוברי לפנינו ﬠיצוב לדפוס של האות
המרובנות הקליגרפית שהיתה נהוגה בספרי המקרא המונומנטליים
בארץ ישראל ובארצות מזרח הים התיכון מן המאה הוושירית
ואילך. באות זו. המזרחית המרובונת. נכתב כתר ארם צובה; ממנה
נתפתחה לימים האות הספרדית, אולם. בניגוד לאחותה הצﬠירה,

Comments Off on צל שלושה דברים

המקרא או מסורת קריאה במקרא שכבר

 נפוצה והתקבלה בקהילות
ישראל במשך שנים רבות? היבסים רבים ומנװנים לשאלה זו –
שאפשר להצינה ﬠל חיך ההכללה במאבק בין המסוהה וההלכה –
וְּויכווזים חריפים נתﬠורח סביבה בשנים האחרונות.

אפתח בﬠניין הכתיב: תשﬠה הבדלים של כתיב קיימים כיום ביו
ספרי התורה של ﬠדת יוצאי תימן ובין ספרי התורה של ﬠדות
ספרד ואשכנז. הוצדל הסלט ביותר הוא בבראשית ס, כס,
והמחלוקת שם היא נם בכתיבת התורה ונם בקו־יאתה: בני תימן
סתבים וקוראים יויהיוּ כל ימי נרד’, ואילו אשכנזים וספרדים
סרנבים וקוראים ‘זיהי כל ימי נח”. כתבי היד הקרובים לכתר,
הﬠרות המסחיה שלהם ושל הכתר, וכן ﬠדויות ﬠו’ נוסרוו של כתר
ארם צובה – כל אלה מורים כי מסורת התימנים היא המתאימה
לנוסח רמסורה, בחנמה שהבאנו ובאחחת, לפחות בשמונה מתוך
תשﬠ המחלוקות.

האם יוביל המימצא הזה לשינוי של ספרי התורה ולהﬠדפה של נוסח
תימןנ המציאות ההלכתית של השנים האחרונות מורה בבירור
שאין הדבר כן. סניב התורה המקובל גונדות הספרדים והאשכנזים
נקבﬠ כבר לפני מאות שנים, ואין בכוחם של מחקרים וביחו־ים
חדשיםﬠל נוסח המסורה לשנותו. הרב בחיאר נקט לפני שנים לשון
ספק: ‘יישוב וחיש, שﬠדיין אין בו מנהנ קבוﬠ – ויש בו בני ﬠדות
שומת – שמא ראוי לו להדר אחר ספר תורה הכתוב ,נל פי מנהנ
הﬠדה התימנית’ וברויאר, תשכייז, ﬠמי סז. אולם ספק אם נמצא מי
שנהג כך.

בתחומים אחרים, שלא נרננבשה בהם מסורת מוסמכת וברורה,
נוסח המסורה, שהוא נם נוסח כתר ארם צובה, התקבל בלא
התננחת. כן הדברבחיך כלל בﬠנייני כתיב בספרי נביאים וכתובים
ובﬠניינים הקשורים לביקור ולסﬠמים. ויש נם תחומי ביניים, שבהם
אין הסכמה אם לקבל את מסורת הכתר או להﬠדיף מסוחת אחרות
מכוח המנהג

Comments Off on המקרא או מסורת קריאה במקרא שכבר

בשתי דרכים הלס

בדרכים נוספות? משימה זו אינה רק שﬠשוי) מדיני של חוקרים. היא
הכרח גמור בכל מהדורה של המקרא הנסמכת כנל כתר ארם צובה.
שהרי אייּאכישר להוציא מהדורה שלתנייך ולהותיר כה דפים חלקים
ﬠד שיימצא החסד!

בשתי דרכים הלס משרחו־י נוסח הכתר. האחת מסתמכת יול הכתר
ﬠצמו, ומנסה ללמוד מן החלקים הקיימים יול החלקים החסרים.
לחנמה: במהחרת “הכתר” היוצאת לאור באוניברסיטת בראילן
)כהן, תשנ’ב(, ,נודד המהזייר ביחר מחקז־ק מהי דדכו של הכתר
בכמה יוניינים הקשורים לסימון הטינמים רהניניות )המתגים(,
ולאור זאת הוא מציינ דרך לשחזור המקומות שאינם נמצאים
בידינו. דוגמה שנייה: הינדית המסורה הנחלה דרכן לקכוינ כלל
התקף במקרא כולו. הינדית המסורה של הכתר הﬠדסקות בנושא
הכתיב, למשל, מתייחסות לכתיבן של מילים רבות במקרא, ובהן נם
מילים שהיו בחלקי הכתר החסרים לנו כיום.

הח־ך השנייה היא חיפוש כתבי יד אחרים הקרובים בשיסתם אל
הכרנו. בדוז כלל אלו כתבי יד מן המאה הינשירית והמאה האחת
יושרה, שנבדקו ונמצאו קרובים לשיטת הכתר בתחומים שונים:
כתיב, ניקוד וטינמים.

לתוצאה נתווביינת רצון של נוסח הקחב לכתר ניתן להגיינ בשילוב
נכון של כל הגורמים שתיארנו: ינדויות יול הכתר, לימוד מן החלקים
ששרדו יול החלקים החסרים והשוואה לכתבי יד אחרים הקרובים
לכתר. מומחי המסורה בני חרס חלוקים לינתים בפרסים ובפרטי
פרטים מהי הדרך הראויה ללכת בה. אולםהסל מחיים כי כתר ארם
צובה הוא המחיק ביותר מבין כרובי היד של ביולי המסורה, פרי
ינמלו של מסרו מומחה, דייקן ושקדז, וכי ראוי להינמיח ביסוד
מהחחת מקרא המחיקות ינו’ פי המסורה.

Comments Off on בשתי דרכים הלס

המבחן הפנימי

: מידת הדיוק של מסרו הכתר

המבחן הפנימי הוא מברון היוקיבות של כתב היד ינצבוו. לינתים יש
גירסאות בכתב היד שאפשר לקסי) בסבירות גבוהה שאינן אלא
סינית, כגון השמסת סימני ניקוד וטﬠמים, וכנון צירופי טוּנמים
שאינם אפשריים יגל פי חוקי הסכומים ונוצרו ביוקבות רישול
בהינתקה. חשיבות מרובה נוחות פה להינרות המסורה. ניתן לבדוק
אם הינדית המסורה כתובות כהלכה, ואם נוסח המקרא בכתב היד
מתאים לתוכן היורדת המסורה הכתובות בו. לחנמה, אם הכורת
מסורה כלשהי מפרטת את הפסוקים שבהם צריכה מילה כלשהי
להיכתב בכתיב מלא, ובכתב היד ﬠצמו המילה נכתבת בכתיב חסר
בחלק מאותם פסוקים, אות הוא כי מסרו כתב היד לא ביצי) את
מלאכתו בשלמוונ, ולא סרח לברר את נוסח הכורת המסורה
ולהתאים את הכתיב בכל מקום למה שינולה ממנה.

יתר כול כן: מחקר השוואתי של היורדת המסורה בכתבי היד השונים
הוגלה כי בחז כלל הכבדות המסורה בכתבי היד השונים מתאימות
זו לזו ומכוזנות אל נוסח אחד של המקרא. מידת הדיוק של כל אחד
מכתבי היד צריכה אפוא להיבחן לא רק ביחס להוורות המסורה
המצויות בו, אלא ביחס לכלל הינחת המסורה הבאות בכתבי היד
הוותיקים.

כדי לקברי) מסקנה כוללת כנל טיבו של כתביו נדרשות מאות ואלפי
בדיקות מן הסוג שתואר פה בקװים כלליים. אביא פה מדבריהם של
שני חוקרים מובהקים, שבדקו את הכתר בקפדנות והשװ אותו
לכתבי יד אחרים הקחבים לו ולהיורות המסח-ה הבאות בהם.

Comments Off on המבחן הפנימי

מכל פניווה; ולאחר שנפניו

 למצוא את הדפים וחלקי הדפים
שנתלשו ממנו, להציל את הכתר ולהביאו למקום מבטחים. נוסיף
יווד כי במשך דורות רבים התאמצו חכמים רבים להנייו לארם צובה,
כדי לראות את הכתר, לבדוק את נוסח המקרא שבו ולהיותיק
חלקים ממנו.

לאור יוובדות אלה ראוי להיולות כיויון את השאלה מה ייחודו של
כתר ארם צובה – במה הוא שונה מכתבי יד ויּוחויים של החניך וכיצד
זכה לחותם של סמכות ככתב היד המוסמך ביותר של התניז-ו
למרות יותיקותו, אין כתר ארם צובה כתב היד היותיק ביותר של
המקרא הידדיו לנו. יש כתבי יד היותיקים ממנו באלף שנים ביורו,
הלוא הן מגילות מדבר יהודה. אולם בכל זאת יש לכתר חשיבות
מיוחדת, בשל היותו יציר כפיו של אחד מנטלי המסורה.

מטרת מפיולם של ביולי המסורה היתה ושמור ולשמר את נוסח
המקרא, שנמסר מדור לדור. כשם השגת המטרה הזאת פיולו ביולי
המסורה בכמה כיװנים מקבילים, ובסופו של דבר זכו להצלחה רבה
בהשנת מטרתם.

ביולי המסורה יוסקו םזכרﬠת נוסח המקרא. הם קביוו את הדרך
הראויה לכתיבת המקרא ולקריאתו, ובמקומות שמצאו בהם
מחלוקת בין הספרים או בין הקוראים – הכרייוובה ופסקו איזו מן
הדיוות היא וויקד. הס־יוה זו מתייחסת לא רק לפסוקים ולמיכים,
אלא אף לכל אות ואוח. ביולי המסורה הירבו ליוסוק בשאלות
הכתיב המלא והחסר, והכרייוו יול יסוד ספרים ,ותיקים ומוסמכים
כיצד תיכתב כל מילה בכל מקום במקרא. לחנמה -המילה ‘קולות’
תיכתב בכתיב חסר בספר שמות פרק ט פסוק כח: ‘קלת אלהים
וברדי; כמה פסוקים אחר כן תיכתב האות ו’ אחרי האות ל:
“ויחולו הקלות והברדי )פסי לנ(; ואילו בפסוק אוזו בספר שכונת
תיכונב האות וי לפני האות לי: ‘יוכל היום ראים את הקולה” )שמות
כ, יד(.

Comments Off on מכל פניווה; ולאחר שנפניו

היניר טבריה וחשיבותה התרבותית

jonatanהיויר טבריה, השוכנת לחופה המוגרבי של הכינרת, נבנתה ביף
הורדוס אנטיפס בראשית המאה הראשונה לספירה, ונקראה יול
שכזו של ידידו ומיטיבו הקיסר החמי טיבריוס; היויר נבנתה כﬠיר
פוליס יוונית, בינלת מוסחת שלטון מפותחים. בתקופת המשנה
והתלמוד היתה טבריה מן היורים החשובות בארץ ישראל,
ונתפרסמה בים כינרת שמימיו מתוקים ובחמי המרפא שבה,כמונם
בחכםיה המובהקים ובבתי הכנסת המרובים שהיו בה. ישבו בה
התנאים ר’ יוסי הגלילי, רי שמכוון בן חנניה, שמﬠון בויוזאנר’ מאיר
ויורד. חזיל זיהו את הציר ינםהיויר רקתהםכרת בתיאור נחלת שבט
נפתלי בספר יהושינ ניט, לה(, וראו בה יניר קדומה שהיתה מוקפת
חומה יוון מימי יהושינ בן נון. כמו כן נקראה היורו  יול שם
אחד הכוהנים הקדומים, הנזכר בתגיד כראש משמר הסהנים
האחרון מיושרים וארביוה ר.משמחת )דברי הימים א כד, יח(.
השמות רקח ומיוזיה משמשים בכינויים ליניר נם בפירסום שונים
ר.מזכירים את היניר.

במשך חרות רבים היתה טבריה מרכז רחזני ח-תי חשוב; משנת 235
היא היתה מקום מושבם של נשיאי ישראל והסנרחירין. החלמת-
מונה יושרה מקומות שנלתה אליהם הסנהדרין לאחר חורבן
ירושלים בידי טיטוס, והאחרון שבהם הוא טבו־יה )בבלי ראש השנה
לא יו’א(. ברבות הימים ניושתה טבריה מרכז היישוב היהודי בארץ,
ובה נשלם התלמחי הירושלמי במאה הרביינית לספירה. כשנאסרה
יול ידי השלטונות הביזנסיים הוולייה לרגל לירושלים, היתה טבריה
אחד המרםים שיהודי התפוצות יולו אליהם לרגל.

Comments Off on היניר טבריה וחשיבותה התרבותית

ספרי אמת

ספרי אמ”ת (איוב משלי תהילים) הובאו בצורה שונה, כל פסוק בספרים אלו מופיע בשורה אחת ומחולק לשתי צלעות (לפי מקצבן השירי) דבר המקל על הקריאה במקצב הנכון גם למי שאינו בקיא בטעמי המקרא.
צורה זו של עימוד חייבה עיצוב שונה מכל שאר התנ”ך.emet

כתר ירושלים הוא תנ”ך

keter_center_home_page_03כתר ירושלים הוא תנ”ך חדש מתוקן ומדויק, המתבסס על “כתר ארם צובה” שהינו הטקסט המקראי המדויק ביותר, אשר עליו התבסס הרמב”ם בקביעת הלכות כתיבת ספר תורה (משנה תורה).
כתר ירושלים – מבוסס על המחקר העדכני בטקסט המקראי של הרב ברויאר חתן פרס ישראל בחקר המקרא והוכר כתנ”ך הרשמי של האוניברסיטה העברית בירושלים וכנסת ישראל.
נחום בן-צבי היוזם של ההוצאה לאור של כתר ירושלים, קיבל על עצמו לההדיר את הנוסח את הנוסח המדויק של הכתר ולהתקינו לדפוס במבנה הגארפי של שלושה טורים; כתר ירושלים הוא התנ”ך הראשון שחזר למבנה זה מאז המצאת הדפוס. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לשירות שבתנ”ך שעומדו בצורתן המסורתית ולספרי אמ”ת שעומדו כספרי שירה, לתנ”ך אף עוצבה אות דפוס חדשה – כתר ירושלים – על ידי צבי נרקיס.
עם השלמת המהדורות השונות של כתר ירושלים הוצא לאור ספר “הארות” בעריכתו של ד”ר מרדכי גלצר, בספר מאמרים שעוסקים בחשיבותו של כתר ארם צובא והתייחסות כתר ירושלים אליו (כל המאמרים מודפסים בספר גם בתרגום אנגלי מלא).
לשימושם של חוקרי הטקסט המקראי יצא לאור בהוצאת נ.בן-צבי בע”מ הספר “נוסח המקרא לפי כתר ירושלים” הכולל את ההחלטות וההסברים בהתקנת מהדורה זו של תנ”ך.
האמצעים הכספיים להפקה מורכבת זו סופקו בנדיבותה של קרן משפחת קרגר מבאזל שוייץ.

Comments Off on כתר ירושלים הוא תנ”ך

נוסח המקרא

ספרו של הרב מרדכי ברויאר, מתעד את השיקולים שהביאו להכרעת הכתיב בכל מילה במקרא, במהדורת התנ”ך של כתר ירושלים תנ”ך האוניברסיטה העיברית בירושלים.nusah-headnusah-bereshitmmmmm