כתר ארם צובא

כתר ארם צובא הינו כתב היד הקדום והמפורסם ביותר של הנת”ך, נכתב בטבריה בשנת 920 לספירה והפך לטקסט המקראי המוסמך ביותר של התרבות היהודית. המפורסם מבין מורי ההלכה שהתבסס עליו היה הרמב”ם בקביעת הלכות כתיבת ספר תורה (משנה תורה).
לאחר השלמתו הופקד הכתר בירושלים.
בשלהי המאה ה-11 נשדד, הועבר למצרים ונפדה ע”י הקהילה היהודית של קהיר. בסוף המאה ה-14 הועבר הכתר לחלב שבסוריה (היא ארם צובא המקראית), ומכאן כינויו. הוא נשמר ע”י הקהילה עד פרעות דצמבר 1947 במהלכן נפרץ ונשרף בית הכנסת הישן בו אוחסן. הכתר עצמו נעלם.
בשנת 1958 הוברח הכתר לישראל ונמסר לידי נשיא המדינה דאז – מר יצחק בן-צבי. עם הגעתו התברר שחלקים ממנו אבדו.
הכתר הועבר למשמורת למכון בן-צבי ולאוניברסיטה העברית בירושלים. זמן מה לאחר הגעתו החל הרב ברויאר בעבודתו המונומנטלית בשחזור החלקים שאבדו. מחקרו התבסס על כתבי יד עתיקים ונודעים.zova